אוהד משיח (28) הוא בחור צעיר, בוגר ישיבת 'אור דוד' בבני ברק, כיום עובד ולומד.
כבר מגיל צעיר אוֹהֵד משיח את המוסיקה הזאת, "בשונה משאר השירים המדברים על עניינים רכים ונחמדים, אני התחברתי יותר דווקא לשירים האלה, כי 'חותכים עניינים' ומטיחים את האמת ב'פנים'...", מסביר משיח.
לפני 4 שנים התרחש המהפך, הבחור פנה ליצור טקסטים תורניים. אומנם, הוא לא כתב טקסטים חילוניים, אבל בימים ההם, המחאה שלו בעטה – הוא התייחס בשיריו ליחסי אמת בחברות, מחה נגד אמירת שקרים בין חברים, והתייחס באופן קשה לממסד. "מאז שאני בישיבה, הקפדתי על סדר 'מוסר'. כשסיימתי ללמוד את ספר 'חובת הלבבות', הציפו אותי כ"כ הרבה רגשות, וממש אכזב אותי שלא הרבה אנשים מכירים את בעל חובת הלבבות. הנחתי, שבדרך ההיפ הופ אוכל להנגיש את התכנים שלו לכלל הציבור".
איך מתחברת מוזיקה יהודית, ומוזיקה זועמת של 'היפ הופ'? אליבא דאוהד משיח, זה לא בלתי אפשרי: "מוסיקת 'היפ הופ' מטבעה, אגרסיבית למדי, לכן לא אוכל לשיר שירים כאלה בחתונות למשל. אני מביא תוכן חיובי וטוב לצעירים שמאזינים למוסיקה בסגנון הזה, אם כבר, אז לפחות שיקשיבו למילים טובות". את ניסוי הראשון ביצע משיח בישיבה, שם שר כמה שירים והמתין למשוב שלא איחר להגיע, "הר"מים וראש הישיבה שלי ביקשו שאמסור להם עותק, רבים מבעלי התשובה שמכירים את סגנון ה'היפ הופ' החמיאו לי על השירים".
הסינגל הראשון בדרך לאלבום הבכורה, נקרא "חמדת לבבי" ומבוסס על פיוט למוצאי שבת. "העולם מחפש לעצמו אלילים להעריץ, אני הערצתי תמיד את אליהו הנביא. זאת דמות שאני אוהב ומעריך, אליהו הנביא, מרומם רבים. גם דוד ושלמה המלך הם פרזנטורים ומתארחים בלא מעט מהשירים באלבום, אבל אליהו הנביא מגיע לכל שמחה ומחייה אותה, מתאים לי להידבק במידותיו".