אוי געוולד! פשקוויל בקצב הראפ
חמוש בלוק חסידי חד-משמעי, ישראל חזין נותן בראש עם מוזיקה אלקטרונית, ראפ ומקצבים של גויים. בקליפ "געוולד" הוא נוזף בשוליים הקיצוניים של החברה החרדית, אבל את המוזיקה שלו הוא מכוון לכולם (טוב נו, חוץ מילדי החיידר)
מבט סטריאוטיפי קצר על הפאות המסתלסלות, הזקן והשטריימל יגדיר את ישראל חזין בצד של מדביקי הפשקווילים וזועקי הגעוולד. אבל אם תמקמו אותו באולפן, חמוש במשקפי שמש ומקצב – תקבלו מושא לפשקווילים שכותרתם: אוי, געוולד.
כמו טשולנט בבוקר יום ראשון, קווי מהדרין בתל אביב, או הופעה של מתיסיהו בפוניבז' – גם הצמד ישראל חזין (28) ויוסף הוטנר (23) לא מחליקים בגרון. השניים – חרדים מבית, מבטן ומלידה – עושים מוזיקה שחורה הארד-קור, תרתי משמע: ראפ חסידי, שנע בין סאטירה פנימית לביקורת נוקבת.
שיר הפשקוויל
פסטיבל הדרת הנשים לא פסח על בני ברק, וגם אם נדמה כי כלפי חוץ הגיב הציבור החרדי בהתקפדות מתגוננת, הרי שהשיח הביקורתי והטעון חדר את חומות ההתבצרות, ועורר דיון פנימי שקט. לצד מתקפת הנגד שהוציא המיינסטרים החרדי, שכללה בעיקר טענות על אנטי-חרדיוּת ושנאת דתיים - היו מי שהעזו להגיד בקול, כי ההקצנה מבית מסוכנת גם לחברה החרדית.
"והדרת פני זקנה / לוקחים אותך ואותי וזורקים לפינה / אבל כל יהודי הוא אבן פנינה / איפה האהבה המוסר וההבנה. // העיקר כולם מקדשים ת'לבנה / ומבקשים מאבא שייתן לנו בינה. / אז בואו כולנו נזרוק ת'שנאה, / בואו כולנו נזרוק ת'טינה..."
חזין, יליד בני ברק, מגדיר את עצמו "ראפר חרדי". המילים לשיר "געוולד" נכתבו כמיטב המסורת השחורה (זו של קווינס, לא של שיכון וויז'ניץ), באבחת אלתור, מתוך הבטן ובלי "לשם ייחוד קודשא". "יוסף אמר לי: תשמע, הלחנתי מקצב מעניין", חזין מספר. "הוא השמיע לי את זה, וצעקתי 'געוולד!' בדיוק התפתח באולפן דיון אקטואלי על הדרת נשים, והתחלנו לחרבש מילים בכאילו-אידיש".
בהמשך קיבץ חזין ערמת פשקווילים נבחרת מתוך האוסף של יואליש קרויס, אחד הפעילים הצבעוניים בעדה החרדית, אותם הכניס לקליפ ואף חרז מהם משפטים נבחרים. התוצאה: שיר הפשקוויל. מחאה עם קריצה מחויכת כלפי השוליים הקיצוניים במגזר.
"הדרת נשים הייתה הנושא החם", חזין אומר, "אבל בשיר הזה אנחנו לא מחפשים להיכנס בחרדים. אנחנו בעצמנו חלק מהמגזר, ואין לנו עניין 'להוציא אותו רע'. אנחנו רואים דברים בצורה חיובית, ואנחנו בעד חרדים שרוצים לעשות את העולם מקום טוב יותר, שזה ההפך מחרדים שרוצים להפגין ולהיות בצד של האנטי כל הזמן. השיר הזה מראה עד כמה זה מגוחך.
"בכלל, אנחנו לא חושבים שלהתרכז בשליליות זה עוזר למישהו. יש אימרה של הרבי מלובביץ': 'תחשוב טוב יהיה טוב'. צריך להיות חיוביים ולהרבות אהבת חינם, ועם זה מגיעים להבנה הדדית לאט אבל בטוח".
ראפ תפילה
שש שנים חלפו מאז הוציא חזין את אלבומו האחרון, ובימים אלה ממש הוא עובד על אלבום חדש, אותו יפיק יוסף הוטנר, שאף אחראי למקצבים. יש להניח כי הדיסק שבתנור יגרום לאוהדי הפופ החסידי סטייל אברהם פריד, אי נוחות קלה עד בינונית. הוטנר את חזין מבטיחים הרבה מוזיקה אלקטרונית, עם השפעות של היפ-הופ (ממש לא מתיסיהו), ראפ ישראלי ('הדג נחש' ו'שוטי הנבואה') ומוזיקה יהודית מודרנית (יוסף קרדונר, עדי רן ואפילו קרליבך). במילים אחרות (מילותיו הוא, הלקוחות מאחר משיריו): "אני דויסי אורתודוכסי".
הוטנר: "ראפ חרדי זה אומר מה שראפ בכל מקום אומר" (צילום: יוסף הוטנר)
הוטנר: "ראפ חרדי זה אומר מה שראפ בכל מקום אומר"(צילום: יוסף הוטנר)
"חוץ מהראפ יש לי גם לחנים שלי", חזין אומר. "אני לא שר היפ-הופ בסגנון האמריקני. אני לא כושי מהשכונות שחטף מכות. בשירים שלי בשונה מהשיר 'געוולד', שומעים את הסגנון של קרדונר".
"האלבום הזה הוא שילוב", הוטנר מוסיף. "יש גם שירים שקטים, שירי תפילה. 'געוולד' הוא לא דוגמה מייצגת. הוא יותר גימיק. האלבום יהיה אלטרנטיבי אלקטרוני עם גיטרות אקוסטיות, והתוכן - אלטרנטיבי על רקע יהודי ורוחני".
"לא רוצה להכניס את זה לילדים"
אם נדמה לכם שהמגזר החרדי טרם בשָׁל להתמודד עם חזין, אתם דווקא צודקים למדי. "יש קבוצה די גדולה בציבור החרדי שמתנגדת לזה, ולא תסכים לשמוע את המוזיקה הזו", חזין אומר."בתור בחור, כשהייתי שר ומישהו בא אלי בטענות, אז הייתי אומר לו: 'תשמע נשמה, אנחנו חרדים, אנחנו לא הולכים לדיסקוטקים, זו ההתפרקות בקדושה שלנו'.
"מצד שני, לא הייתי רוצה להכניס את זה לילדים בציבור החרדי. כי ברגע שנכנס ראפ חיובי, יכולים להיכנס סוגים נוספים של ראפ פחות חיובי. אני קורא לזה קישוריות. בגלל זה רווחת במגזר שלנו השיטה לא להתחיל עם דברים שעלולים לדרדר לדברים אחרים".
לחזין ארבעה ילדים, אך לשאלה האם הוא משמיע להם את המוזיקה הזאת, הוא עונה: "הייתי שומע בבית, אבל הפסקתי בגלל הילדים". מצד שני, הוא מספר שתגובות לראפ החרדי ששר בחתונות, היו טובות למדי. "החבר'ה מסביב היו מבסוטים מזה. הראפ שאני עושה זה סוג של תפילה. להראות את הדברים הטובים שבנו, אך גם מידי פעם את העוקצנות".
"ראפ חרדי זה אומר מה שראפ בכל מקום אומר", הוטנר מוסיף. "ביטוי לרגשות מתוך פתיחות רבה יותר". הוא עצמו נולד בארצות הברית, אך חי כיום בצפת. ההפקה המוזיקאלית שלו מושפעת ממוזיקה בינלאומית, "אך מכיוון שהפרויקט הזה מכוון לציבור הישראלי, הרי שראפ ישראלי שונה מאוד מבחינה מנטאלית. התוכן שאנחנו מכניסים הוא ראוי וטוב, בריא וחיובי".
חזין משתייך לחסידות ברסלב – לא זו של הצמתים והשאנטי – ואת הבמות הוא חורך מגיל צעיר. בתחילת דרכו ליווה את
שולי רנד בהרכב שנקרא "חברא קדישא", והיום הוא קורא לעצמו בצחוק "ראפ נחמן". אבל בל תטעו: חזין מסרב להזדהות מוזיקאלית עם קהל יעד חרדי, או כל זרם בכלל.
"אני רוצה להיות מזוהה עם מוזיקה טובה, שכמה שיותר אנשים ייהנו ממנה", הוא אומר. "אני מייעד את המוזיקה שלי לאנשים טובים, יהודים רוחניים עם ראש פתוח. וכן, מבחינתי גם גלגל"ץ בא בחשבון".