אחרי שהוציאו 17 (!) אלבומים עם להקתם סול-פארם והרכבים אחרים, החליטו נח סולומון וסי לנזבאום להוציא דיסק חדש שכל כולו מבוסס על ניגוני חב"ד, אשר כנראה יכולים לספק לנצח חומרי גלם ליוצרים מחדשים.


ב"סול-פארם", להקה שנוסדה בניו-יורק של סוף שנות ה-80 על ידי לנזבאום (שניגן בעבר עם שלום חנוך, דייוויד ברוזה ועוד) וסולומון, התעסקו השניים עם מגוון רחב ביותר של סגנונות מוזיקליים - החל מרוקנ'רול ומוזיקה לטינית, וכלה בהשפעות של מוזיקה יהודית או אירית. גם בדיסק הנוכחי החליטו סולומון ולנזבאום ללכת על ארומה שונה, והלבישו על ניגוני חב"ד המוכרים סגנון חדש.

בעקרון, המהלך הזה הוא רעיון לא רע, ואף יכול להיות זריקת רענון מעניינת לניגונים שהולחנו עוד בימים שלא היו גיטרות חשמליות. אלא שבפועל, בחלק מהביצועים הלבוש החדש לא ממש פוגע. כך לדוגמה אנחנו מקבלים את "רחמנא" ו"צמאה" (דורין מארקו) במין עיבוד ג'יפסי קינגזי - אלא שבמקום להעניק חיים חדשים לניגונים הנפלאים האלה, התוצאה נשמעת בעיקר כמו שילוב לא מוצלח במיוחד של דרום אמריקה החמה והתוססת עם רוסיה הקרה והרצינית.

לעומת זאת, יש גם באלבום גם כמה הצלחות. סולומון ולנזבאום מגישים חידושים יפים ואיכותיים לניגונים "וכל קרני" ו"נייה צוריצי" (ניגון עלייה לרבי). בניגונים האלה הסגנון המהיר ושילוב הכלים האתניים בהחלט הצליחו לתת אווירה שמחה ומקפיצה יותר מהביצועים הפשוטים והמוכרים שלהם