משה הכט (בן 26) המתגורר בניו-יורק הוא בן אדם שאוהב ועוסק במוזיקה תמיד עוד מהיותו ילד, הוא יודע להתאים את קולו לכמה סגנונות מוזיקה, כפי שרואים באלבום הבכורה "Heart Is Alive" (הלב חי), שנע בין מוזיקת פולק, קלאסי, רגאיי ורוק (גם רוק אלטרנטיבי). משה רואה את המוזיקה לא רק כתחביב ומקצוע, אלא כ"שליח" להעביר מסרים ורעיונות מרוממים.

האלבום מכיל 12 רצועות, כל הטקסטים הם באנגלית, בצרוף נגיעות של מילים בעברית, כגון בשירים 'המבדיל' ו-'כאייל תערוג'. את כל השירים הלחין משה הכט בעצמו. האלבום נפתח עם השיר שלדעתי הוא הלהיט של האלבום (יצא כסינגל) – "Believers" –מאמינים. שיר רוק אלטרנטיבי ובלי הרבה רעש - יפה במיוחד.
כשבחנתי את רשימת הנגנים חיפשתי שמות גדולים ולא מצאתי, אך לאחר האזנה בהחלט ניתן לומר שנמצאים שם אנשים שמבינים משהו במוסיקה... כוונתי בעיקר לגיטרות שמנוגנות ע"י סטיבן ריי אלן (רגע, זה לא שחקן האן.בי.איי מבוסטון סלטיק!?), שחר מינץ ושנאור מנקר. וכן נגינת הכינורות שנשמעת איכותית מאוד (לדוגמא בפתיחת השיר "Lamplighters", פתיחת כינורות יפה, ועוד שירים שהכינור נותן את הטון במיוחד). הכינורות מנוגנות ע"י ג'אופרי קאסטל וג'וש הנדרסון. על ההפקה המוסיקלית של האלבום אחראי סטיבן ריי אלן, משה הכט ואלון כהן.

שירים שתפסו את אזניי הם: "המבדיל" – שיר רוק שקט ומעולה. "Taste" – שיר רגאיי המלווה עם גיטרות באפקט הפדל 'וואה וואה' לאורך כל הרצועה (מזכיר מעט את מתיסיהו). "Lamplighters" – עוד שיר רוק עם תוספת פיקנטית מאוד של כינורות וגיטרות כאחד, בהחלט עיבוד טוב. "Inspire Me" – שיר רוק עדין שמזכיר לי קצת את שנות ה-90. ונעבור לאחת יצירות המופת באלבום... "The Soul" – שיר מדהים, אולי אני לא יודע להגדיר אותו לאיזה קבוצת ז'אנר הוא שייך, אבל זהו סגנון מיוחד מאוד, בפזמון הוא שר בשני קולות – וזה נותן אפקט מדהים, ובסוף השיר יש סולו כינור נדיר.

לסיכום, זהו אלבום מומלץ מאוד לאוהבי ז'אנר הרוק, בעיקר לסגנון הבריטי (לדוגמת Coldplay). האלבום משולב בכמה וכמה סגנונות, שווה שמיעה...