הלב נותר לא שלם. פשוט חצוי.
אומנם להכיר אותם לא הכרתי.
אבל הם פשוט האחים שלי.
שלושה שהלכו בטרם עת,
שלושה נערים שנקשרו בגורל אחד אכזר.
שלושה שאיחדו בן כלום.
18 ימים של סבל ללא לאות עברו על העם
ועל המשפחות יותר מכולם.
ימים של אי וודאות נוראי, עד שפתאום באה הבשורה הקשה מכל.
מצאו אותם, אבל.

אייל, גיל-עד ונפתלי.
בזכותם ידע העם אחדות מהי.
אין עיין אחת שלא בכתה.
אוזן אחד שלא הזינה לראות מה קורה.
ואף פה לא פסק למלמל תפילה
כולם פשוט כולם.
כל אחד בשפתו שלו,
כל אחד עם המילים הפשוטות שלו!
בכה, ביקש והתחנן בדמעות אין קץ
שרק תשובו הביתה,
אל האדמה שלכם והמשפחות שלכם.
הפכתם להיות מנערים של משפחות בודדות,
לנערים של עם של עם בכל התפוצות.
מהצפון לדרום, ממזרח למערב.
כולם נשאו תפילה שתשובו אלינו במהרה.

עכשיו, כן ממש עכשיו.
אתם נמצאים בין מלאכים שאת נשמותיכם הטהורות שומרים.
אל מתחת לכיסא הכבוד אתכם מלווים.
בשערי גן עדן האבות הקודשים לכם מחכים.
ואת פניכם בוודאי בשמחה מקבלים.
אל מקום שהוכן לכם מראש מלווים.
במקום של גיבורים, צדיקים אתכם מושיבים.
ועליכם שומרים ותורה אתכם לומדים

הלוואי שאת זו האחדות נמשיך לשמר.
את האהבה שהייתה במשך תקופה לא תמוש לעולם
כולם איש אחד בלב אחד, עם אחד מופלא.
שרק את טובתכם רצה.
אבא בשמים, קבל נא התפילות
את הגאולה כולם רוצים לראות.
שלח לנו במהרה את משיח צדיקנו
שיבוא וגאלנו במהרה.
ויגיד די לגלות, די לצער ולכאב הנורא
עכשיו מתחילה תקופה חדשה.
תקופה של שמחה, של אחדות ואהבה.
תקופה של תורה לשמה.
בלי פחד מהסובבים אותנו.

תודה לכם אחים יקרים.
שבזכותכם כולם מאוחדים!!!

תהיה נשמתכם צרורה בצרור החיים!!
לא נשכח אתכם לעד!