נדב בכר וירום איטה כל נדרי להורדה

הגיטריסט נדב בכר בביצוע מיוחד לתפילת כל נדרי המסורתית אותה למד מקלטת כשנאלץ להיות חזן במהלך שליחות בהודו.

נדב: כשבלית ברירה נאלצתי להיות חזן ב"ימים הנוראים"בבית חב"ד דרמסאלה-הודו, (אני ממש לא אוהב לשיר מול אנשים,
בטח בלי גיטרה, בטח לא מול מטיילים שחלקם מכירים את נוסח התפילה פי 21 שנה יותר ממני…)

זה היה בשנת תשס'ז (2007)אשתי ואני יצאנו לירח דבש חסידי בהודו כעוזרים ושלוחים בבית חב"ד דרמקוט,כ3 חודשים לאחר החתונה שלנו.
לפני הטיסה,ניסיתי להתכונן כמה שאפשר לסיטואציה המלחיצה הזו, של חזן שחזר בתשובה לפני 3 שנים, שלא מכיר כמעט אף מנגינה של כל האופרה הזאת שנקראת: "הימים הנוראים" (אמנם עבדתי כניצב באופרה הישראלית,אבל לא ביצעו את כל נדרי בעונה שעבדתי שם.)

מצאתי קלטת שמע(שהיו עוד כמה כאלה נדירות בתקופה ההיא) של חזן בשם: "משהו-ברכוויץ'?"

למדתי ממנו את נוסח התפילות. לא ממש זוכר איך יצאו התפילות בסופו של דבר,רק מקווה שלא חפרתי מידי.. (ואם כן,בטח כאן המקום להתנצל בפני אותו מנין סבלני…).

בכל אופן, מאד התחברתי ללחן ולמילים הלא ממש מובנות של תפילת כל נדרי. אז עשיתי לה עיבוד. יותר שירי וקליט לטעמי (סליחה מחילה ומנהרה מכל המדקדקים, אבל עיקרי המנגינה נמצאים בעיבוד. בערך…).

היום ב'ה עם חמישה ילדים חמודים ומתוקים קשה לי למצוא זמן לשבת וליצור סתם כך "בשביל הכיף"…ובמיוחד השנה הזאת כמעט שלא העלתי סירטונים ליוטויב כפי שהיה בשנה שלפניה… איכשהוא לפני סוף השנה,ירדה ההשראה והשעה המתאימה ויחד עם ירום איטה בשירה ושחר קאופמן על הסאונד עשינו את הגירסה הזאת



רוצים לעזור לשיר הזה להגיע לרדיו?לחצו על הקישור-
כאן
ירום איטה-שירה.נדב בכר-גיטרה.הקלטה מיקס ומאסטרינג-שחר קאופמן.
הוקלט באולפן של ניר מוצרי במושב גימזו ע'י שחר קאופמן.
מיקס ומאסטרניג באולפני שהם ראש פינה www.shoamstudio.co.il
על מקורה של תפילת 'כל נדרי' כמעט איננו יודעים דבר, פרט לכך שנתחברה בערך במאה התשיעית, וככל הנראה 'מלמטה', מן הציבור הרחב, שלא על דעת תלמידי החכמים שבדור; יתר על כן: בפעם הראשונה שהיא נזכרת במקורות, בסידורו של רב עמרם גאון (בבל, המאה התשיעית), היא מתוארת כ'מנהג שטות'. ואכן, תפילת 'כל נדרי', שהפכה לאחד מסמליו המרכזיים ביותר של יום הכיפורים, תוארה לא אחת בדורות האחרונים כ'חידה': כיצד ניתן ליישב את התקבלותה הרחבה בקרב כל עדות ישראל, את המשמעות הכבירה שיוחסה לה, את ההתייחסות המקודשת למנגינותיה הנודעות, עם ההתנגדות החריפה שעוררה משחר ימיה בין חכמי ההלכה – וכל זאת ביום הקדוש ביותר בשנה? עיון בלשון התפילה רק מעצים את השאלה, שכן 'כל נדרי' מנוסחת כהצהרה משפטית, בלשון 'יבשה', שאין בה דבר מן השגב הרגיל המאפיין בדרך כלל תפילות ופיוטים.
מה אומרים בכל נדרי? "כל נדרי ואסרי... וקונמי וקנוסי וכנויי...". כל ההתקשרויות, הכינויים, ההשתייכויות, התוויות וההגדרות ששמתי על עצמי, ושאולי אשים על עצמי "כולהון יהון שרן, בטלין ומבוטלין", כולם יהיו מותרים, בטלים ומבוטלים. מעתה אני משחרר את עצמי מכל אלה; מהעבר וגם מהעתיד, מיום כיפורים זה ועד ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה. אדם מכנה את עצמו בכל מיני כינויים: שהוא אינטלקטואל, שהוא חסיד, שהוא לא חסיד או שהוא לא מתרגש בקלות. אדם כובל את עצמו: שדבר מסוים הוא אינו מסוגל, שיש נושאים שעליהם לא מדברים ולא חושבים, ושלעניינים כאלו ואחרים הוא בכלל לא שייך; וממילא כאשר הוא סוגר את עצמו היטב בקליפותיו אין דבר שיוכל להשפיע עליו.כדי שאדם יתכסה בקליפות, לא מוכרח שיהיה מבוגר, מכובד, מקומט וקצת שמן, כי אפילו נער בן ארבע עשרה יכול להתכסות בקליפה שכזו, ששום דבר כבר לא חודר אותה.בני אדם חוששים לעזוב את "כל נדרי ואסרי וקינוסי וכנויי". לא רק משום שאין הדבר נוח, ושקשה לאדם להניח תאווה והֶרגל שיש בידו, אלא בעיקר משום שלרוב האחיזה בדברים אלה היא כל האחיזה שיש לאדם במציאות. ה"כינויי ונדרי ואסרי" זה ה"אני" שלו. ככל שהוא מוסיף ב"אסרי" הוא מקבל יותר חיות, ככל שהוא מוסיף ב"כנויי" הוא גדל ומוסיף כוח. אלה הם השורשים שבהם הוא נאחז בקרקע, ודרכם הוא יונק את חייו. לכן, כדי שיהיו בטלין ומבוטלין, צריך להרפות לרגע את האחיזה במציאות באופן זה, ולהשליך עצמו אל החלל הריק, למסור נפשו, בבחינת "אליך ה' נפשי אשא".